תקנון - מכשיר רב שימושים 

בהכללה גסה למדי, ניתן לומר כי "תקנון" הוא אוסף של נורמות הבאות להסדיר את פעילות הגומלין בתוך קבוצה מוגדרת של אנשים. הנורמות הללו מחייבות את המשתייכים לקבוצה, ומהוות מאפיין משפטי שלה. הגם שבמקרים רבים התקנון הוא חוזה, הרי שהוא מתייחד מחלק מסוגי החוזים האחרים בכך שהוא כלי להסדרת פעילות קבוצתית, בדרך כלל בין צדדים מרובים, ובהתאם למקרה הוא פתוח להצטרפות של צדדים נוספים עליהם יחול.

מעמדו המשפטי של התקנון משתנה בהתאם לתחום הפעילות של הקבוצה ובהתאם לנסיבות המקרה. כך לדוגמה, במקרה של תקנון עמותה, עצם קיום התקנון מתחייב מהוראות פרק ב' לחוק העמותות, תש"ם – 1980 (להלן, "חוק העמותות"). חוק העמותות עצמו קובע במפורש כי דינו של תקנון עמותה הוא כדין חוזה בין העמותה לבין חבריה. יתר על כן, התוספת הראשונה לחוק העמותות כוללת בתוכה את "התקנון המצוי" שהוא ברירת מחדל של תקנון שיחול על עמותה, אם מייסדיה לא יגישו לרישום תקנון אחר. במקרה של תקנון עמותה, מעמדו של התקנון מעוגן היטב בחוק והוא מהווה, למעשה, תנאי לעצם קיומה. דוגמה נוספת לתקנון שמעמדו נקבע בחוק, הוא תקנון הבית המשותף. סעיף 61 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן, "חוק המקרקעין"), קובע כי בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית המשותף. התוספת לחוק המקרקעין כוללת "תקנון מצוי של בעלי הדירות בבית משותף" שיחול כברירת מחדל בכל עניין שלא נקבע בו אחרת בתקנון מוסכם שהגישו הדיירים לרישום.

דוגמה שונה בתכלית, היא "תקנון בית ספר". מוסדות חינוך נוהגים (חלקם אף חייבים, על פי נוהלי משרד החינוך בעניין זה), לקבוע לעצמם "תקנון", בין השאר במטרה להסדיר היבטים שונים של התנהגות בין כותלי המוסד החינוכי ואת הקשרים שבין המוסד החינוכי לבין הבאים בשעריו. בעוד שתקנונים של בתי ספר יסודיים ואף תיכוניים הם, במקרים רבים, מסמכים חינוכיים וסמליים גרידא ולא בהכרח בעלי תוקף מחייב, הרי שתקנוני מוסדות להשכלה גבוהה, להבדיל, הם על פי הרוב חלק משמעותי ואף אכיף מן ההתקשרות החוזית שבין המוסד החינוכי לבין הלומד בו.

תקנון לאתר אינטרנט הוא צורך מעשי של מפעילי האתר וגם אקט של הוגנות ושקיפות כלפי הגולשים באתר. הוא יכול, למעשה, לשמש חוזה בין הגולשים באתר לבין מפעיליו, המסדיר את כללי השימוש, את גדרי האחריות ותנאים נוספים, שמן הנכון לסכם מראש. במיוחד אמורים הדברים באתרים מן הסוג שמאפשר לגולשים להעלות באופן אקטיבי תכנים לאתר, מאחר ומפעילי האתר עלולים לאבד שליטה על התכנים המועלים אליו ובכלל זה להימצא נושאים באחריות משפטית, כזו או אחרת, לתכנים הללו. לאחרונה התבשרנו בתקשורת כי בית משפט באיטליה הטיל אחריות על מנהלים בחברת Google, לסרטון שהועלה לאתר YouTube ואשר הכיל תוכן פוגע של התעללות בקטין בעל מוגבלות. זוהי דוגמה הממחישה, בין היתר, את הצורך בחידוד גדרי האחריות המשפטית של מפעילי אתר.

אלה רק מעט דוגמאות, בקליפת אגוז, למגוון הצרכים שלהם באים תקנונים לתת מענה. תקנון מועיל, המנוסח כהלכה, יכול לשמש כלי רב ערך למטרה אותה הוא בא לשרת: יש בו כדי למנוע אי הבנות, לפזר עמימויות, לייעל ולקצר תהליכים. כל זאת בתנאי שהתקנון הוכן בסיוע איש מקצוע שמומחיותו בכך והוא הוכן מתוך מודעות מתמדת למטרה או למטרות שבבסיס עשייתו, ולהוראות הדין שחלות על הנושאים שהתקנון עוסק בהם. יש ונרצה לגבש תקנון שרובו גיבוש תהליכי פעולה והסדרים מעשיים ויש שנחפוץ בתקנון שהדגש בו מושם בדקלרטיביות ובהעברת מסר ערכי. לעתים נרצה תקנון בעל "שיניים" בו הדגש מושם באכיפה. כאלה הם, לדוגמה, תקנוני משמעת לסוגיהם.